<h1>רבינו ירוחם מישרים נ"ד ח"ב</h1>
<h2>דף סג:</h2>
אחריו' טעות סופר הוא וגובה מנכסים משועבדים אפילו לא כתבו בהלואה פי' שיגבה ממשעבדי מיום נטילת הקנין אפילו אין בו אחריות וכן כתב ה"ר יונה בין בשטרי מקח וממכר כד יהב זוזי דלא שדי איניש זוזי בכדי ואם לא נתן מעות אינו טעות סופר גטין מציעא. לשון מכירת בתים אף על גב דכתיב ועמקא ורומא צריך למכתב מתהומא דארעא עד רום רקיעא למקני בור ודות ומחילות וכל שכן גג ויש שכתבו דמהני עמקא ורומא בלבד והרמב"ם ז"ל כתב דלא מהני בתרא.
<h2>דף קס:</h2>
שטר בלא זמן כשר מציעא כך דקדקו הפסקנים בהלכה דשנים אדוקי' בשטר ומ"מ לא גבי ממשעבדי דטעין לוקח אחר שקניתי נכתב זולתי אם קנה אחר שראו עדים השטר כתוב וחתום. שטר שכתוב בו כך וכך שני' ולא כתב לבריאת עולם כשר וכן נמי אם כתבו הפרט הקטן מן השני' כגון תשעים ולא כתבו בו פרט הגדול כגון חמשת אלפים כשר כך דקדקו התוס' בפ' קמא דע"ז בהלכת' אי טעי תנא. תרי שריר וקיים כגון שהוצרכו פעם אחרת לקיים מחקי' ותליות כשר ובגט פסול וכתב הרשב"א שאם כתב בשטה אחרונה תרי שריר וקיים פסול דשמא הרחיקו העדים חתימתן שטה אחת ובאותה שטה קיים מה שזייף למעלה אבל אם החזיר מעניינו של שטר בשטה אף על פי שכתוב ב' או ג' שריר וקיים בשטות שלמעלה ממנה אין כאן חשש דלא יכול לזייף אם לא הרחיקו העדים חתימתן מגוף השטר ב' שטין מאחר שלא הרשו.
<h2>דף קסא:</h2>
כל המחקים צריך לקיימם וצריך לחזור מענינו של שטר בשטה אחרונה לפי שאין למדין משטה אחרונה אם היה בה דבר חדש כי לפעמים מרחיקין העדים חתימתן מן השטר שטה אחת ושמא זייף בה וכתב שם רצונו לכך תקנו לעצה טובה שיחזור בשטה אחרונה מהשטר הכתוב למעלה שלא יוכל להיות שם זיוף. יזהר סופר שלא יכתוב חשבון בסוף שטה שלש או ארבעה כי יכול לעשותו ל' או מ' וכן כל כיוצא בזה בתרא ואם אירע לו כך יחזיר אותו הלשון בעצמו עד שיבוא לשון כזה באמצע שיטה ויכירו אם זייף אותו שבסוף שיטה.
<h2>דף קעב.</h2>
צריך לכתוב שם העיר שחותמין וכותבין אף על פי שנמסר להם לעדים במקום אחר. וכתבו הפוסקים דאם שנו מקום כתיבה או חתימה או אין בו מקו' כלל כשר גטין וכתב רמ"ה שאע"פ שכתבו סתם במקום פלוני קנינו מפלוני לא מיחזי כשקרא אפי' נמסר במקום אחר דמסתמא אכתיבה בלחוד משמ' גטין ובתרא. מתנה או מכר או הלואה ולא חתום בעדים ומסר בפניהם פסול לרב אלפס ור"י פסק דכשר גטין [פ"ו ע"ב].
